הבג"צ מפלה לרעה את הימין בבירוקרטיה

בג"צ מפלה לרעה את הימין גם בביורוקרטיה
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-98404-00.html

להלן עיקרי המאמר:

.....
"הבג"צ משמש ככלי לניגוח הימין"

"בשנים האחרונות הירבו ארגוני שמאל לנצל את הערכאות המשפטיות ככלי לניגוח בימין, ואף רתמו את בג"צ, על-מנת לכפות על הדרג המדיני את כללי המשחק הרצויים לשמאל, בבואו להנחיל את מורשתו המדינית", אמר ל- Nfc אריה קינג, ראש הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים.

"השוויון כמעט ואיננו מצוי בהחלטות שופטי בג"צ. מעבר לעובדה שלעיתים כתב העתירה זהה כמעט לחלוטין לימין ולשמאל, הרי שבהחלטות השופטים השוני והחוסר הפרופורציה תופסים משקל מכריע. המידגם כולל 15 תיקי בג"צ בלבד, אך מצביע על מגמה של הפליית הימין לרעה. ברשותנו עשרות עתירות שהוגשו בנושאים כמו עמונה והר הבית, ורואים באופן מובהק כי בית המשפט והפרקליטות נוקטים בביורוקרטיה וסחבת כלפי עותרים ימניים, מושכים זמן וכמעט שלא מוציאים צווי ביניים", הוסיף קינג.

ממצאי המידגם:

השוני בהתייחסות השופטים בא לידי ביטוי ב:
1. בעתירות השמאל ניתן למשיבים (רשויות המדינה) זמן קצר מאד בין ימים ספורים לשבוע על-מנת להגיב, ואילו בעתירות הימין, ניתן לאותם משיבים זמן רב להגיב, אלה (הרשויות) אף לעיתים לא מגיבים בזמן שביהמ"ש קצב להם.

2. לרוב, בעתירות השמאל נקבעו מועדים לדיון כבר בתוך ימים ספורים ממועד הגשת העתירה, ואילו בעתירות הימין, חולפים שבועות וחודשים רבים עד לקיום הדיון.

3. בקשות השמאל, למתן צווי ביניים וצווים על-תנאי, מתקבלות באחוזים גבוהים, ואילו הימין כלל לא קיבל עד כה (בעתירות שכלולות במידגם) אף לא צו-ביניים, או צו על-תנאי אחד!

מספרי הבג"צים הכלולים בסקר:

6357/05 מתאריך 3/7/2005 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו', ובו: ניתנו 2 ימים למדינה להשיב על בקשת צו-ביניים ו- 21 ימים לבקשת צו על-תנאי. בחלוף יומיים ניתן צו-ביניים.

2115/06 מתאריך 7/3/2006 שהוגש על-ידי 'אנחנו על המפה' (ימין) ובו: ניתנו 30 יום למדינה להשיב, בחלוף 34 ימים המדינה טרם השיבה ובג"צ לא החליט.

3008/06א' מתאריך 5/4/2006 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו' ובו: ביום הגשת העתירה הוחלט על קיום דיון ב- 21/5/2006.

143/06 מתאריך 4/1/2006 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 14 יום להשיב על הבקשה לצו על-תנאי. ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה פחות מ-48 שעות להשיב על הבקשה לצו-ביניים.

בחלוף יומיים, בתאריך 6/1/2006 ניתן צו-ביניים כמבוקש ונקבע מועד לדיון בתאריך 12/1/2006.בתאריך 12/1/2006 ניתן צו ארעי נגד המדינה. בתאריך 12/2/2006 נקבע מועד שיתקיים דיון בתוך חודש, ועד אז הצווים לעיל יישארו בתוקף.

6431/02 מתאריך 24/7/2002 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו' ובו: כעבור יום הוחלט על מועד לדיון.

1555/06 מתאריך 19/2/2006 שהוגש על-ידי אריה קינג (ימין) ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו 21 ימים למדינה להשיב לכתב העתירה- עד היום המדינה לא השיבה! בתאריך 16/3/2006 נקבע מועד לדיון בתאריך 15/5/2006 מבלי להוציא צו על-תנאי או ביניים עד למועד קיום הדיון.

7192/04 מתאריך 1/8/2004 שהוגש על-ידי אריה קינג (ימין) ובו: ניתנו למדינה 30 יום להגיב והמדינה הגיבה לאחר מספר בקשות לאורכה, בחלוף כ- 4 חודשים. דיון נקבע (על אף היותה עתירה דחופה) לאחר כ- 4 חודשים ממועד הגשת העתירה.
על אף הדחיפות במתן צווי-ביניים בחלוף 20 חודש ממועד הגשת העתירה, לא ניתן צו ביניים.

7800/05 מתאריך 16/8/2005 שהוגש על-ידי 'הועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 7 ימים להשיב על כתב העתירה. בפועל המדינה השיבה לכתב העתירה בחלוף כ- 4 חודשים לקראת מועד הדיון שנקבע. לדיון לא ניתנו צו-ביניים או צו על-תנאי. הוחלט לאחד את שמיעת בג"צ 7800/05 עם בג"צ 7192/04 הנ"ל.

6080/04 מתאריך 27/6/2004 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה הוצא צו-ביניים וכן נקבע מועד לדיון ליום שלמחרת (28/6/2004)!

2056/04 מתאריך 26/2/2004 שהוגש על 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה נקבע מועד לדיון בחלוף 3 ימים בלבד (29/2/2004). בחלוף 3 ימים בתאריך 29/2/2004 ניתן צו-ביניים נגד המדינה.

3648/05 מתאריך 18/4/2005 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו 3 ימים למדינה להשיב וכן ניתן צו-ביניים עד לקיום הדיון.

1695/06 מתאריך 22/2/2006 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 7 ימים להגיב לכתב העתירה. בתאריך 8/3/2006 המדינה קיבלה בעצמה עת דרישות העותרים ובכך נמנע מתן צו-ביניים.

5488/04 מתאריך 10/6/2004 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה נקבע כי הדיון יתקיים בהקדם. בחלוף 3 ימים בלבד הורה נשיא בימ"ש העליון על המדינה להפסיק את עבודותיה מבלי להוציא צו-ביניים וכן נקבע מועד לדיון עד סוף חודש יוני 2004.

1161/06 מתאריך 6/2/2006 שהוגש על-ידי 'אנחנו על המפה' (ימין) ובו: ניתנו למדינה 7 ימים להגיב לבקשה למתן צו-ביניים ו- 21 ימים להשיב לכתב העתירה. בחלוף כחודש נקבע מועד לדיון לתאריך של למעלה מ- 9 חודשים מיום הגשת העתירה (13/11/06)!

1205/06 מתאריך 8/2/2006 שהוגש על-ידי אריה קינג (ימין) ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 30 יום להגיב לכתב העתירה ולא נקבע מועד לדיון. בחלוף 62 יום ממועד הגשת כתב העתירה, המדינה טרם השיבה, ובג"צ לא קבע מועד ולא נתן צו- ביניים או כל החלטה אחרת.

את מידגם ההפליה יזמה "הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים", הלשכה פועלת לאכיפת חוקי המדינה במזרח ירושלים על האוכלוסיה הערבית, וזאת לנוכח העובדה, שישנה הפלייה לרעה בכל האמור לאכיפת חוקי התכנון והבניה נגד יהודים בהשוואה לאכיפתו הרשלנית על האוכלוסיה הערבית בעיר.

מאמר שני באותו עניין:
כך נעלמו זכויות מפגיני ימין:
 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/157927
להלן עיקרי המאמר:

...מדובר בהנחיות שהוכנו על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים עו"ד שי ניצן, ובהן הוראות לשוטרים לנהוג ביד קשה נגד מפגינים בוגרים וקטינים. בין היתר קבעו ההנחיות כי על השוטרים לעצור מפגינים כולל ביצוע מעצרים עד תום ההליכים, נגד קטינים וגם נגד אלו שהם ללא עבר פלילי.
 
בהנחיות נכתב: "מכיוון שהפרות סדר קשות, תקיפת חיילים, איומים על עובדי ציבור וכדו' התרבו לאחרונה על הרקע הנדון ועל רקע הערכת גורמי הביטחון כי תופעות אלה צפויות להחריף, ניתן לראות בהן 'מכת מדינה' ולפיכך יש לבקש מעצר של קטינים/בגירים, עד לתום ההליכים, אף ללא עבר פלילי".

עוד נכתב בהנחיות כי "במסגרת הטיעונים לעונש בבית המשפט יש להציג עמדה מחמירה הנובעת מהצורך להרתיע בתחום בעייתי זה. עמדה זו צריכה להלום את נסיבות ביצוע העבירה ולכלול בקשה להטלת מאסר מותנה. במקרים המתאימים יש לבקש הטלת מאסר בפועל. במקרים בהם הוטל על נאשם עונש החורג לקולא מהאמור, יש לשקול העברת התיק לפרקליטות המחוז הנוגעת עם המלצת ערעור".

כידוע חוק המעצרים קובע כללי מעצר בהם נקבע בין היתר כי ניתן לעצור עד תום ההליכים במקרים שבהם נשקפת סכנה לציבור, קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה או במקרים של עבירות אלימות חמורות.

יו"ר המרכז המדיני לישראל ד"ר יצחק קליין אומר כי הנימוק שניתן לנקיטת יד קשה, מציאות 'מכת מדינה' מקומם. "משרד המשפטים רשאי להגדיר תופעה כ'מכת מדינה' ואף להפנות משאבים מוגברים לפעילות נגדה, אך אינו רשאי להשליך לפח את חוק המעצרים המגדיר זכויות לנעצר".

הוא מתריע כי "המציאות הנוכחית, בה אין גוף שלטוני עצמאי המפקח על הפרקליטים היא שנותנת בידי הפרקליטות החופש להחליט מתי תגן על זכויות האזרח ומתי תבחר להתעלם מזכויות המוקנות לאזרח עפ"י החוק".

המרכז אף פנה למפכ"ל המשטרה קראדי בדרישה לברר מי חיבר את חוברת ההנחיות לשוטרים שחולקה להם ערב ההתנתקות ומי אישר אותה. מדובר בחוברת שבה הוגדרה הדרישה משוטר להזדהות כ"נסיון לפגוע בשוטר, ממנו שוטר צריך לחשוש ולהתגונן".

להנחיה זו אין יסוד משפטי, טוען ד"ר קליין בפנייתו למפכ"ל. הוא מוסיף כי "מעדויות רבות שהגיעו למרכז ולארגוני זכויות אדם אחרים שוטרים רבים סירבו להזדהות בעת שהפרו זכויות של מפגינים, והחוברת שחולקה להם עלולה לשמש להם כאסמכתא."